לפני מספר ימים הנחיתי סדנת פיתוח צוות בת יומיים עם הנהלה של חטיבה עסקית בארגון גדול.
החדר היה מסודר במעגל של כסאות ולאחר שכולם תפסו את מקומם פתח מנהל החטיבה ואמר "אנחנו צוות חדש שמתנהל בהרגלים הישנים". הוא הוסיף "אם לא נשנה את זה אין סיכוי שנצליח לצמוח בסביבה עם תחרות אגרסיבית כמו שלנו".
בסיום הסדנא פנה אחד המנהלים למנהל החטיבה ואמר בכנות האופיינית לו "אתמול בבוקר בפתיחת המפגש לא ממש הבנתי למה התכנסנו. הצטרפתי לחברה לפני כחצי שנה והאמת שזהו אחד מצוותי ההנהלה היותר טובים שהייתי בהם. אני שמח שהתעקשת לצאת ליומיים. אני מבין עכשיו שמדובר במשהו אחר לגמרי.
דבריו של המנהל עוררו את סקרנותי ופניתי ליתר המנהלים בצוות "עם מה בעצם אתם יוצאים מכאן"? שאלתי. הם ענו בתמציתיות וחלק מהתשובות הפתיעו וריגשו אותי בעוצמתן. "עברנו ניעור, הבנו שיש כאן משהו שהוא גדול מאתנו ומחייב התנהלות אחרת לגמרי, האחריות לשינוי היא קודם כל כאן, הבנו שהמחויבות האישית שלנו היא קודם כל להנהלה ורק אחר כך לצוותים שמתחתינו, שמנו דברים על השולחן והפכנו אוסף של אינדיבידואלים מצוינים לצוות מצוין, הסכמנו על הווקטור לשינוי וניסחנו יחד את המצפן הצוותי שלנו".
כולם מבינים הסביבה העסקית מחייבת ארגונים להגיב מהר, להשתנות ולפעול באופן חוצה גבולות. ועדיין עבודת צוות ההנהלה מתנפצת במקרים רבים על חומות של גישה ישנה. גישה טריטוריאלית ששמה את הפוזיציה, ההיררכיה והאגו האישי במרכז. בצוות ההנהלה יושבים בדרך כלל אנשים חזקים ושאפתניים ובאופן פרדוקסלי מה שסייע להם להתקדם ולקבל את התפקיד הנחשק עומד עכשיו לרעתם.
אנחנו מדברים היום על הצורך לייצר שותפויות לאורך ולרוחב הארגון. לצאת מהגישה הישנה של ניהול ממשקים ולחבוש משקפיים חדשות הרואות בממשק "שותף תפקיד" בדרך להשגת מטרות משותפות.
מנהל החטיבה שהוזכר בפתיחה, הבין שהווקטור לשינוי חייב לבוא משינוי מהותי בעבודת ההנהלה. הוא הבין שאם לא תהיה שותפות אמתית בצוות ההנהלה הארגון שהוא עומד בראשו לא יצליח לשנות את הרגליו הישנים.
לשמחתנו אנחנו רואים היום יותר ויותר הנהלות מהסוג "החדש" שמתחילות להבין את זה ולהשתנות.
החלטנו לקיים מפגש בוקר מקצועי שבו נחלוק ביחד עם לקוחותינו את התובנות שצברנו ונדבר על דרכים מעשיות לקידום ופיתוח עבודת ההנהלה.
כנס ההנהלות של גפן יעוץ ניהולי יתקיים ב-27.3. לפרטים והרשמה לחצו
